החלטה בתיק ת"א 35265/06

הנתבעת (היא המבקשת) עותרת לסילוקה על הסף של תובענת התובע (הוא המשיב). עילתה המרכזית של הבקשה נעוצה בטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין (הן השתק עילה והן השתק פלוגתא) ביחסי הצדדים. המבקשת מוסיפה שני טעמים אחרים לבקשתה. הראשון: התובענה טורדנית וקנטרנית (תקנה 100(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"); השני: מוצדק לסלק התובענה בשל "כל נימוק אחר ..." (תקנה 101(ג) לתקנות). הלכה למעשה, כל טעמי הבקשה נסבים על טענת מעשה בית דין ונעוצים בקיומו. לחילופין, עותרת המבקשת לחיוב המשיב (תושב דרום אפריקה) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות.

רקע כללי

1.     המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת, בה עתר לחייבה בתשלום סך של 432,500 ש"ח. עילתה של התביעה הוא בעסקאות פורוורד במטבע חוץ שביצע המשיב באמצעות המבקשת. במסגרת ביצוע העיסקאות, הוסבו למשיב נזקים כספיים מחמת מעשי תרמית, הטעייה ונטילת כספים שלא כדין מצד המבקשת אגב ניהול החשבון. הטבת נזקים אלה היא שבבסיס התביעה. אין צריך לומר שהמבקשת כופרת בטענות המשיב הן באשר לאחריותה למעשים או למחדלים הנטענים והן באשר לנזק.

2.     עובר להגשת התובענה דנן, הגישה המבקשת תביעה לפי סדר דין מקוצר נגד המשיב (ת"א (ת"א) 49306/04. העתקה לא צורף לכתבי הטענות),לתשלום של כ-120,000 ש"ח, בגין יתרת חוב בחשבונו של המשיב אצל המבקשת (להלן: " ההליך הראשון"). בקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה על-ידי המשיב - נדחתה (בש"א (ת"א) 160215/05. ההחלטה ניתנה ע"י כב' השופטת ינון ביום 3.1.06). בעקבות דחיית בקשת הרשות להתגונן, ניתן פסק דין המחייב את המשיב לשלם למבקשת את סכום התביעה בתוספת ריבית והוצאות משפט (פסק הדין, מיום 3.1.06, צורף נספח 4 לבקשה). ערעור על פסק הדין נמחק על הסף מחמת איחור בהגשתו (ע"א (ת"א 1515/06), נספח 5 לבקשה). בעקבות פסק הדין, נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המשיב.

המבקשת עותרת, כאמור, לסילוקה של התביעה על הסף.

עמדת המבקשת

3.     עילתה של הבקשה היא קיומו של מעשה בית דין שנוצר ביחסי הצדדים מחמת פסק הדין בהליך הראשון. המבקשת טוענת, כאמור, הן לקיום מעשה בית דין, הן להיות התובענה טורדנית והן לכך שיש לסלקה מחמת "כל נימוק אחר". אולם כל טעמיה אינם חורגים מן הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין. אדון אפוא בשאלה אם אכן קיימא לן מעשה בית דין, אם לאו. אם יימצא כי קם ונהייה מעשה בית דין ביחסי הצדדים עקב ההליך הראשון, שוב לא יהא מקום לדון ביתר טעמי הבקשה, שכן התובענה תסולק. מנגד, אם תידחה טענת מעשה בית דין, ממילא יהא זה אף גורלן של עילותיה האחרות של הבקשה, לפי שהן תולות עצמן במעשה בית דין.

לחילופין, וככל שהבקשה לסילוק על הסף תידחה, טוענת המבקשת  שיש לחייב המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, בשל היותו תושב זר ובשל דלות סיכויי התביעה.

עמדת המשיב

4.     המשיב טוען כי אין בפנינו כל מעשה בית דין, לא מסוג השתק עילה ולא מסוג השתק פלוגתא. על כן, דין בקשת הסילוק להידחות.

לעניין הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, טוען המשיב כי היותו תושב חוץ איננה מהווה הצדקה לחיובו בהפקדת ערובה. המבקשת לא הצביעה על כך שאין למבקש נכסים בישראל וכי יקשה עליה לגבות ממנו את ההוצאות, ככל שייפסקו כאלה לטובתה. המשיב מוסיף וטוען כי על המבקשת היה לפרט את היקף הנכסים שיש לו בארץ, כפי שעשתה במסגרת הבקשה שהגישה לעיקול נכסיו במסגרת ההליך הראשון וכן היה עליה לציין כי כל הוצאות המשפט אשר נפסקו לחובתו במסגרת ההליך הראשון, נפרעו במלואן.

הסילוק על הסף

5.     טענת מעשה בית דין המושמעת מפי המבקשת, שני ראשים לה. האחד - השתק עילה; האחר - השתק פלוגתא.

השתק עילה - על שום מה? המבקשת סבורה כי בתובענתו, תוקף המשיב את עילת התביעה שעמדה בבסיס התובענה בהליך הראשון, קרי: קיומו של חוב כלפי המבקשת. המבקשת חפצה לסמוך על פסק הדין בבר"ע (ת"א) 1243/01 בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ נ' גובס (ניתן ביום 12.7.01. פורסם באתר נבו), בו נפסק כי מבחנו של השתק העילה נעוץ בעילה עצמה. ככל שהעילה בתובענה השנייה (היא תובענה שמגיש מי שהיה נתבע בהליך הקודם) שונה היא מזו ששימשה בסיס לתביעה הראשונה שהוגשה נגדו, כי אז לא יהא מעשה בית דין. עם זאת, אם אין בפי הנתבע שהפך לתובע עילות תביעה אשר יוצאות מגדר מה שנתבע ממנו בתביעה הראשונה, או מגדר מה שהיה צפוי להיות טענת הגנה כנגד עילת התביעה שהוגשה נגדו בתביעה הראשונה, אין לאפשר ניהול תביעה שכזו.

והנה, בפרשתנו, תובענת המשיב אינה אלא מסווה לתביעה להשיב לו את שנפסק לחובתו בהליך הראשון. כזאת אין להתיר.

השתק פלוגתא - על שום מה? המשיב מנסה לתקוף בתובענתו את הפלוגתאות אשר הוכרעו בהליך הראשון. פסק הדין ניתן על בסיס כתבי בי דין שהוגשו ועל סמך חקירת המשיב והוא טוב ככל פסק דין אחר, שכן נקבעו בו ממצאים פוזיטביים בעקבות חקירה ממושכת של המשיב (סעיף 29 לבקשה).

6.     אין ממש בעמדת המבקשת, על שני ראשיה. ההליך הראשון לא הקים כל מעשה בית דין ביחסי הצדדים, לא מסוג של השתק עילה ולא מסוג של השתק פלוגתא. להלן אבאר את עיקר טעמיי לכך.

7.     כללי השתק העילה, בדומה להשתק הפלוגתא, חוסים תחת הכלל הגדול של תורת מעשה בית דין. המטרה שבבסיס תורה זו היא שמבחינת בעלי הדין המתדיינים, מבחינת מערכת המשפט ומבחינת הדין, יבוא סוף להתדיינות בעניין אשר לגביו היה לבעלי הדין יומם בבית המשפט, בעניין בו מוצו ההליכים או בעניין שהייתה בו הזדמנות לבעלי הדין למצות את ההליך עד תום.

נ' זלצמן בספרה מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, התשנ"א), אומרת בעמ' 4: